מקור שולחן ערוך, אבן העזר נ״ח
1 כמה כסות יתן לבתו. ובו ב סעיפים: צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו וזהו הנקרא פרנסה המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מכסות שפוסקין לאשת עני שבישראל בד"א שהיה האב עני אבל אם היה עשיר ה"ז ראוי ליתן לה כפי עשרו:
2 התנה עם החתן להכניסה לו ערומה לא יאמר לכשתבא לביתי אכסנה אלא מכסה אותה ועודה בבית אביה:
פירוש באר היטב אבן העזר נ״ח
1 שבישראל. והיינו בגד לימות החמה ולימות הגשמים דהיינו לשנים עשר חדש ע"ל סי' ע"ג:
2 עשרו. אבל אין כופין אותו רק דכופין אותו להשיאה לאיש וליתן לה פרנסה בצמצום אבל על סך הנדן אין כופין ובדעתו תולה עיין ב"ש ובה"י: